טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשבילך
יחסים בין אחים במשפחה

יחסים בין אחים במשפחה

לפעמים אנחנו חושבים כי כאשר נביא לעולם ילד נוסף, נעניק לילדים הגדולים שלנו אח אהוב, חבר שאתו הם יוכלו לשחק ביחד וליהנות, והאחר הבכור יתמוך באח הצעיר, והם תמיד יתמכו זה בזה. במציאות, החלומות הוורודים הללו מתנפצים על הסלעים האפורים והקודרים של המציאות היומיומית. האחים הצעירים מתלוננים כי האחים הבוגרים פוקדים עליהם ללא הרף, דוחפים אותם ונלחמים בהם. האחים הבוגרים סובלים כי האחים הצעירים מנדנדים, מתערבים בפעילותם ולא נותנים להם נחת. כך כל יום. למרות זאת, אנו מקווים שהילדים בקרוב יגדלו והמצב ישתפר. הם יהפכו להיות חברים הכי טובים, והמשפחה תהנה משקט ושלווה. בפועל המצב הולך ומחמיר.

לפעמים אנחנו חושבים כי כאשר נביא לעולם ילד נוסף, נעניק לילדים הגדולים שלנו אח אהוב, חבר שאתו הם יוכלו לשחק ביחד ולהנות, והאחר הבכור יתמוך באח הצעיר, והם תמיד יתמכו זה בזה. במציאות, החלומות הוורודים הללו מתנפצים על הסלעים האפורים והקודרים של המציאות היומיומית. האחים הצעירים מתלוננים כי האחים הבוגרים פוקדים עליהם ללא הרף, דוחפים אותם ונלחמים בהם. האחים הבוגרים סובלים כי האחים הצעירים מנדנדים, מתערבים בפעילותם ולא נותנים להם נחת. כך כל יום. למרות זאת, אנו מקווים שהילדים בקרוב יגדלו והמצב ישתפר. הם יהפכו להיות חברים הכי טובים, והמשפחה תהנה משקט ושלווה. בפועל המצב הולך ומחמיר.

הקשר בין אחים הוא חומר נפץ רגשי אמיתי, שעלול להתפוצץ בכל רגע. השאלה האם הפיצוץ אכן יקרה, וכמה הרסני הוא יהיה, תלויה רק בהורים, בכישורים שלהם ובהבנתם את המצב.

כמובן שיש יתרונות ורגעים יפים רבים בכך שלילד יש אחים ואחיות. ילדים כאלה הם יותר חברותיים, בריאים, יציבים מבחינה רגשית, הם מסתגלים טוב יותר ומתערים בחברה. מריבות מלמדות אותם על היכולת לעמוד על שלהם, לקבל החלטות מהירות ולחפש פשרות. אפילו רגש כמו קנאה משחק תפקיד חיובי. קנאה יכולה לאתגר ילד לשפר את הישגיו, לתרום לנחישות ולדבקות במטרה ולגרום לו לנצל את מלוא היכולת שלו על מנת להשיג את התוצאה הרצויה.

אבל קיימים גם היבטים שליליים. במאמר זה אנסה להסביר כיצד למזער את ההיבטים המזיקים. אפרט את ההיבטים החשובים ביותר הנוגעים לגידול מספר ילדים במשפחה אחת, אתייחס למצבים השכיחים ביותר ולשגיאות הנפוצות ביותר מצד ההורים.

הורים שואלים לעתים קרובות את השאלה: «למה הילדים שלי לא חברים זה עם זה, בהיותם קרובים? מהיכן באה האכזריות הזאת? מדוע מתרחשים ביניהם ריבים אינסופיים ומריבות?»

הסיבה להתנהגות זו היא תחושת בעלות. אף ילד לא רוצה לחלוק אהבה הורית עם אף ילד אחר. הילד רוצה להיות הראשון, האהוב ביותר, הכי חכם, הכי הרבה. והאחים והאחיות אינם מאפשרים לו לקבל את אהבת ההורה באופן מוחלט. מעצם נוכחותם, הם גורמים להגבלת אהבת ההורים. לדוגמה, אם לפני לידת האח, חפיסת שוקולד ניתנה לילד לבדו, לאחר לידת האח יש לחלוק בין האחים. לכן, כאשר הורים נותנים לאחד הילדים תשומת לב רבה יותר מאשר לאחרים, ללא קשר לגיל, הילדים האחרים מתחילים לפקפק בכך שההורים שלו עדיין אוהבים אותו.

ניתן לומר בבירור כי הורים יכולים וצריכים לשנות את יחסי העוינות בין ילדים בני אותה המשפחה.

בהתייחסם לנושא קשה זה חוזרים המבוגרים בלי משים לילדותם, לעברם, לתסכוליהם מילדותם ולטענותיהם כלפי אחיהם, אחיותיהם והוריהם. אבל המעניין הוא שהמצב, הזמן והמשתתפים היו שונים, אבל הרגשות שחוו אז ההורים, והרגשות שילדיהם חשים כיום, נותרו ללא שינוי.

חשוב לציין כי למערכת היחסים בין אחים ואחיות בילדות ישנה השפעה רבה על כל חייהם בעתיד. יתר על כן, ניתן לומר כי אופי היחסים בין אחים ואחיות בילדותם משפיע על הקשר שלהם עם עצמם בחיים הבוגרים.

מה צריכים ההורים לעשות? כיצד להימנע מריבים בין האחים? כיצד לפתח אצל ילדינו תחושה של אכפתיות זה כלפי זה?

איזה סוג של יחסים בין האחים יהיו בעתיד תלוי רק בנו. גם אם קיימים הבדלים קיצוניים באופיים ובמזגם אשר לא יאפשרו להם להיות חברים, הם יוכלו לפחות לנצח להישאר קרובים, אנשים נדיבים ותומכים אחד בשני במשך כל חייהם.

להלן מספר הנחיות:

1. במהלך מריבה בין ילדים רצוי שההורה יאמץ גישה ניטרלית ככל האפשר. נסו לא לתמוך באחד מהצדדים ולתת לילדים למצוא בעצמם דרך לפתור את המצב שלהם, תוך סיוע בלבד בניהול הדו-שיח ביניהם.

2. לתת לגיטימציה לרגשות של כל אחד מהילדים. אל תדחה אותם. נסה להבין, להסביר ולקבל את מה שהילדים שלך מרגישים, גם אם הרגשות האלה שליליים.

דוגמא:

ילד: «הוא נכנס לטלפון שלי וקרא את ההודעות, אני שונא אותו». הורה: «אני מבין, זה לא נעים, אתה כועס, תרגע, תסביר לאחיך כמה לא נעים אתה מרגיש, אבל תנסה לעשות את זה בלי להילחם ולקלל». אם נאסר על הילדים להראות את רגשותיהם השליליים, יצטבר בהם רגש שלילי, אשר יתפרץ בהכרח בצורה אחרת, למשל, בתוקפנות פיזית או מילולית.

אם כן, מתן לגיטימציה לביטוי של רגשות שליליים, מעודד את ביטויים של רגשות חיוביים. בלי להיפטר מרגשות שליליים הילד לא יכול לחוות רגשות חיוביים.

3. למדו את הילדים להביע את כעסם מבלי לפגוע באחרים. אפשרו לילד לפרוק את זעמו ותסכולו בהכאת הכרית, הכאת הבובה, ציור של מה שילדים חשים כעת וכו ‘.

4. נסו לא להשוות בין הילדים — זה רק מעורר תחרות עזה ביניהם, אשר מרחיקה אותם זה מזה. הימנע מביטויים כגון: «תראה את אחיך, איך הוא אוכל בזהירות, ואתה כולך מרוח באוכל!».

5. אל תנקוט השוואות חיוביות. לדוגמה: «כבר התחלת לצחצח שיניים, ואח שלך אפילו לא התעורר». הילד מסיק מהשוואה זו את התובנה הבאה: «אתה הרבה יותר טוב מאחיך!».

כמובן, בנוסף על ההנחיות הכלליות והעקרונות שהוצגו, קיימות מתודולוגיות ספציפיות שמטרתן לפתור את הבעיות הספציפיות שלכם. מניסיוני, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל.