קלסטרופוביה: כשהפחד מצמצם את החיים

א’ הגיעה אליי בפעם הראשונה, רועדת מהמתח. “אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה…” היא השתתקה לרגע, מחפשת מילים. “אני מפחדת ממעליות. עד רמת התקף. וזה פוגע בי כל יום”.

מהו הפחד הזה?

א’ סובלת מקלסטרופוביה – פחד לא רציונלי מחללים סגורים. זו אחת הצורות של פוביה ספציפית (Specific (Phobia, השייכת להפרעות חרדה. במפגש עם הסיטואציה המעוררת פחד, מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת בצורה מוגברת (Hyperactivation of the Sympathetic Nervous System), וכתוצאה מכך מופיעות תגובות גופניות חזקות: דופק מהיר, סחרחורת, תחושת מחנק, הזעת יתר.

פוביה היא לא סתם “תחושת אי נוחות”. זו תגובה קיצונית שגורמת לאדם להימנע באופן מודע מהסיטואציה המעוררת חרדה, גם אם זה פוגע באורח החיים שלו. במקרה של א’– היא נמנעה ממעליות בכל מחיר, היא היתה עולה במדרגות גם כשזה היה קשה, ואפילו דחתה הצעת העבודה כי המשרד היה בקומה עשרים.

איך נוצרת פוביה?

המוח שלנו בנוי כדי להגן עלינו. אם אדם חווה אירוע מלחיץ, למשל נתקע במעלית לזמן קצר, המוח יוצר למידה אסוציאטיבית בין הסיטואציה (מעלית) לבין סכנה (חרדה). בפעם הבאה הוא ימנע מהמעלית וכך יחזק את הקשר בין הגירוי לבין הפחד.

איך מטפלים בפוביה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)?

אחת הגישות היעילות ביותר לטיפול בפוביות היא טיפול בחשיפה (Exposure Therapy). זהו תהליך של הקהיה שיטתית (Systematic Desensitization) – חשיפה הדרגתית ומבוקרת למקור הפחד, כדי שהמוח ילמד לתפוס את הסיטואציה אחרת.

בטיפול אנחנו:

מזהים קוגניציות לא מסתגלות – מחשבות שמגבירות את הפחד (“אני הולך להיחנק”, “אני עומד לאבד שליטה”).

משנים אותן דרך בנייה מחדש של החשיבה (Cognitive Restructuring).

מיישמים חשיפה מדורגת (Gradual Exposure) – נחשפים למצב המפחיד בשלבים: בהתחלה מדמיינים את המעלית, אחר כך מסתכלים עליה מרחוק, ואז נעמדים לידה, עד שהמטופל מרגיש מוכן להיכנס פנימה.

איך זה עובד בפועל?

עם א’ התחלנו בחשיפה בדמיון – היא תיארה לעצמה כיצד היא נכנסת למעלית והתמודדה עם התחושות שעלו. לאחר מכן עברנו לחשיפה חיה (In Vivo Exposure): בהתחלה רק התקרבה למעלית, לאחר מכן עמדה בכניסה, ואז נכנסה לרגע קצר, ובהדרגה הארכנו את משך השהייה בפנים.

אחרי כמה שבועות היא שלחה לי הודעה: “היום עליתי במעלית לקומה שלי. היה לי קצת קשה, אבל הצלחתי. זו תחושת חופש”.

פוביות הן לא גזירת גורל– אפשר לצאת מזה.

פוביה ספציפית היא הפרעת חרדה וניתנת לטיפול. CBT וטיפול בחשיפה הן שיטות מבוססות מחקר, שעוזרות למוח לפרק את הקשר בין הסיטואציה לבין הפחד.

אם פחד מגביל אתכם – אפשר לשנות את זה. צעד אחר צעד.

האם גם לכם יש פחד שמשפיע על חייכם?

הנה רשימת ספרים רלוונטיים לפוביות ולטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), במיוחד בנוגע לפוביות ספציפיות וחשיפה:

באנגלית:

1. Bourne, E. J. (1995). The Anxiety and Phobia Workbook. New Harbinger Publications.

2. Burns, D. D. (1989). The Feeling Good Handbook. Plume.

3. Clark, D. A., & Beck, A. T. (2010). Cognitive Behavioral Therapy for Anxiety Disorders: A Practice Manual and Conceptual Guide. The Guilford Press.

4. Davis, M., Eshelman, E. R., & McKay, M. (2008). The Relaxation and Stress Reduction Workbook. New Harbinger Publications.

5. Dion, L. (2013). The CBT Toolbox: A Workbook for Clients and Clinicians. PESI Publishing & Media.

6. Greenberger, D., & Padesky, C. A. (1995). Mind Over Mood: Change How You Feel by Changing the Way You Think. The Guilford Press.

7. Sweeny, K. M. (2014). Overcoming Specific Phobias: A Step-by-Step Guide. New Harbinger Publications.

בעברית:

1. ורון, א. (2011). חיי בחרדה. ידיעות אחרונות.

2. דוהיג, צ’. (2012). כוחו של הרגל: מדוע אנו עושים את מה שאנחנו עושים בחיים ובעסקים. כנרת, זמורה-ביתן.

3. לוינסון, י. (2009). לנצח את הפחד – טיפול עצמי בחרדה, פוביות והתקפי פניקה. כנרת, זמורה-ביתן.

4. ליך, ר., & גולד, פ. (2012). להתגבר על חרדה ודאגה. כנרת, זמורה-ביתן.

5. קורת, ע. (2010). לא נולדתי לאהוב: חרדה חברתית והדרך החוצה.

6. טלבוט, פ. (2006). חופש מהפוביה. משרד הבריאות.

7. ברנס, ד. ד. (2002). בוחרים להרגיש טוב. כנרת, זמורה-ביתן.