גיל ההתבגרות היא תקופה של רגשות עוצמתיים, חיפוש עצמי ולעתים ועיוותים קוגניטיביים קיצוניים – טעויות חשיבה שמשפיעות על איך בני נוער מפרשים את העולם סביבם.
בגיל הזה, החשיבה נוטה להיות קיצונית. דברים נתפסים כהצלחה מסחררת או ככישלון מוחלט, אנשים הם או בעדך או נגדך, והעתיד נראה או זוהר ומלא אפשרויות או חשוך וחסר תקווה. זה לא סתם “שחור-לבן” – זו חשיבה דרמטית, שמעצימה כל רגש ומקשה לראות את המציאות כמו שהיא באמת.
למשל, אם חבר לא ענה להודעה מיד, זה יכול להרגיש כמו “הוא לא רוצה אותי»
במקום “אולי הוא עסוק”. אם קיבלו ציון נמוך במבחן, זה לא “הפעם לא הלך לי”, אלא “אני כישלון מוחלט”. אם מישהו מבקר אותם, הם לא חושבים שזו דעה אחת מתוך רבות – אלא בטוחים שזה אומר משהו עמוק עליהם, על הערך שלהם כאדם.
הבעיה היא שהמחשבות האלו מרגישות אמיתיות, וכשמאמינים בהן – הן משפיעות ישירות על הרגשות וההתנהגות. זה יכול להגביר סטרס, חרדה, דימוי עצמי נמוך ואפילו להוביל להימנעות מדברים חשובים ולפתח דיכאון.
החדשות הטובות? אפשר ללמוד לזהות את עיוותי החשיבה האלה ולעבוד איתם! בעזרת כלים מעולם -CBT, בני נוער יכולים לפתח חשיבה גמישה ומאוזנת יותר – כזו שלא נופלת ישר לקיצוניות, אלא בוחנת את הדברים בצורה מציאותית ורגועה יותר.
דוגמה 1: “אני תמיד נכשל בהכול!”
העיוות: חשיבה של “הכול או כלום
איך לעבוד עם זה: למצוא יחד עם המתבגר דוגמאות למצבים שבהם הוא דווקא הצליח. להדגיש שכישלון הוא לא גזר דין אלא הזדמנות ללמוד ולצמוח
דוגמה 2: “הם צוחקים – בטח עליי!יי
העיוות: קריאת מחשבות
איך לעבוד עם זה: להציע הסברים חלופיים (“אולי הם פשוט נזכרו במשהו מצחיק?”). לבחון יחד את ההוכחות “בעד” ו”נגד” למחשבה הזאת.
«דוגמה 3: “אם לא אתכונן באופן מושלם, אני בטוח אכשל!»
העיוות: קטסטרופיזציה
איך לעבוד עם זה?: לכתוב יחד תרחישים אפשריים. מה באמת יקרה בתרחיש הכי גרוע? האם זה כל כך נורא? ואם זה יקרה מה אני יכול לעשות. לתכנן תוכנית, זה מוריד לחץ וחרדה. הסיטואציה הופכת כבר ממשהו סמוי לגלוי וברור יותר, ודבר החשוב כאן שאתה יכול לשלוט בה.
דוגמה 4: “המורה לא אוהב אותי, לכן הוא נתן לי ציון נמוך»
העיוות: ייחוס אישי
איך לעבוד עם זה: לבדוק אם יש סיבה אובייקטיבית להורדת הציון. אולי זה קשור לדרישות של הלמידה, לקרטריונים ספצפיים של קבלת הציון? ולא ליחס אישי
איך אפשר לעזור ?
ללמד את המתבגר לזהות טעויות חשיבה, ולחפש אלטרנטיבות מציאותיות יותר.
להשתמש בטכניקה של “בית משפט” – אילו הוכחות יש “בעד” ונגד” של המחשבה
לתמוך ולא להמעיט בערך הרגשות: “אני מבין שקשה לך עכשיו, בוא ננסה לבדוק יחד»
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עוזר לבני נוער לזהות דפוסי חשיבה שמכשילים אותם ועוזר ולשנות אותם בהדרגה.
מחשבות הן לא עובדות – אבל כשמאמינים בהן ללא עוררין, הן יכולות להשפיע על הרגשות, תחושות פנימיות, אורך חיים, על הדימוי עצמי, ואפילו על ההתנהגות. אם נער בטוח שכולם צוחקים עליו מאחורי הגב, הוא יימנע מהחברה. אם הוא חושב שאין לו סיכוי להצליח במשהו, הוא לא ינסה בכלל. ואם כל ביקורת מרגישה כמו הוכחה שהוא “לא שווה כלום”, הביטחון העצמי שלו ייפגע שוב ושוב.
באמצעות טיפול קוגנטיבי התנהגותי לומדים לשים לב למחשבות השליליות האוטומטיות, לבדוק עד כמה הן באמת נכונות, ולמצוא דרכי חשיבה מציאותיות ואלטרנטיבות אחרות. זה לא אומר להיות אופטימיים בצורה מוגזמת – אלא לראות את המציאות בצורה יותר מציאותית, בלי לקפוץ ישר למסקנות קיצוניות.
כאשר בני נוער מפתחים יכולת לזהות עיוותי חשיבה ולנהל אותם, הם חווים פחות לחץ וחרדה, מרגישים בטוחים יותר בעצמם, ויכולים להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים. זה תהליך שמאפשר לפתח ולהקנות כלים שיעזרו להם לא רק עכשיו, אלא גם בעתיד, בכל תחומי ושלבי החיים.
איזה עיוותים קיגנטיבים שמתם לב שיש למתבגרים שלכם? תשתפו בדגובות.
אניה דסקובסקי פסיכוטרפיסטית CBT
למידע נוסף אתם יכולים ליקבוע איתי פגישת הכרות אונליין\טלפון
בת 20 דקות ללא עלות.
לקבוע: וואטספ 0549273334
פגישה פרונטלית בישראל, בראשון לציון, אונליןן ברחבי העולם ב ZOOM
התמחות: דיכאון, מחשבות אובדניות, הפרעות קוגנטיביות, התקפי חרדה, הפרעות פסיכוסומטיות, פוביות, פרפקציוניזם, דייחנות, בדידיות, מצבי לחץ, מחשבות טורדניות.
ביבליוגרפיה:
מקורות באנגלית:
1.Friedberg, R. D., & McClure, J. M. (2015). Cognitive Therapy with Children and Adolescents: The Nuts and Bolts. The Guilford Press.
2. Creed, T. A., Reisweber, J., & Beck, A. T. (2011). Cognitive Therapy for Adolescents in School Settings. The Guilford Press.
3. Graham, P. (1998). Cognitive-Behaviour Therapy for Children and Families. Cambridge University Press.
4. Kendall, P. C. (Ed.). (2011). Child and Adolescent Therapy: Cognitive-Behavioral Procedures. The Guilford Press.
5. Seligman, L. D., & Ollendick, T. H. (2011). Cognitive Behavioral Therapy for Anxiety Disorders in Youth. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 20(2), 217-238.
מקורות בעברית:
1. קרונה, א’. (2020). המוח בגיל ההתבגרות: דברים שהורים חייבים לדעת. תל אביב: מודן.
2. נתן, ע’. (2018). חיימשלי. תל אביב: ידיעות ספרים.
3. כצנלסון, ע’. (2015). דיאלוג עם ילדים. תל אביב: כנרת, זמורה-ביתן.
4. אור, ש’. (2010). הורות כמעשה ניסים. תל אביב: מטר.
5. רוזנברג, מ’. (2003). תקשורת לא אלימה: שפה לחיים. תל אביב: כתר.
6. חן, א’. (2022). מטפלים בדיכאון. תל אביב: הוצאה לאור.
7. חן, א’. (2022). מטפלים בפאניקה. תל אביב: הוצאה לאור.
8. חן, א’. (2022). מטפלים בחרדה חברתית. תל אביב: הוצאה לאור.
9. חן, א’. (2022). מטפלים ב-OCD. תל אביב: הוצאה לאור.
10. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בילדים: עקרונות טיפוליים / עורכים: גלעד, מ., פרדס, מ., ופרידמן, (2010). הוצאת דיונון.
