תינוק קטן עושה את צעדיו הראשונים ללא תמיכה, וזה לא אומר שהוא לא זקוק לעזרה בדרך. העולם סביבו נהיה פתאום גדול יותר. הוא עדיין לא מודע לכך, אבל הוא כבר התחיל את דרכו לעצמאות. ספרציה- היא לא רק מונח פסיכולוגי – זהו תהליך טבעי, עמוק ומשמעותי, שכל אחד מאיתנו עובר.
מי דיבר על זה לראשונה?
הראשונה שדיברה על מושג הסיפרציה-אינדיבידואליזציה היתה הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהר. היא פיתחה את הרעיון הזה בשנות ה-50 וה-60, והתמקדה בתהליך שבו הילד מתפתח מהתלות במבוגר (בעיקר האם) לעצמאות רגשית ומנטלית. מאהר טענה שתהליך זה כולל מספר שלבים, שמובילים את הילד להרגיש עצמאי, נפרד וממוקם מבחינה זהותית, אך יחד עם זאת שומר על קשר רגשי עם ההורים. היא הדגישה את החשיבות של תהליך זה להתפתחות הבריאות הפסיכולוגית של הילד.
⁉️ איך זה קורה?
הפרדה היא כמו הליכה על חבל דק בין “להיות עם ההורים” לבין “להיות אני עצמי”. בהתחלה, הילד תלוי לחלוטין בהוריו, אך עם השנים הוא מגבש דעות משלו, מערכת ערכים אישית, רצון לעצמאות. בגיל ההתבגרות, זה מתבטא לעיתים כמו סערה: מריבות, עקשנות, דעתניות, חיפוש גבולות. המתבגר יכול להיות עצבני בלי סיבה נראית לעין, להתרחק, לומר דברים קשים. לפעמים נראה שהוא עושה הכול בכוונה כדי לעורר כעס או התנגדות מצד ההורים.
אבל בטבע, אין טעויות. ההתנהגות הזו נועדה להרחיק את הילד בהדרגה מהקן המשפחתי, כדי שיוכל להפוך למי שהוא באמת. כמו גוזל שמתחיל לפרוש כנפיים, גם מתבגר זקוק למרחב כדי לבדוק את גבולותיו.
⁉️ למה זה חשוב?
ללא הפרדה בריאה, אדם עלול להישאר תלוי באישור חיצוני, לחשוש לקחת החלטות, או להרגיש חסר זהות כשהוא לבד, כאילו יזדקק לקביים. מתבגר שלא מקבל מרחב להפרדה עלול לפתח תלות בהורים גם בבגרותו, מה שיכול להוביל לקושי ביצירת מערכות יחסים בריאות, פחד מכישלון או חוסר אמון בעצמו. מצד שני, כאשר ההפרדה מתרחשת בצורה חדה או מלווה בדחייה רגשית, המתבגר עלול לפתח כעס עמוק, צורך מתמיד להוכיח שהוא “לא כמו ההורים” או לחלופין כניעה מוחלטת מתוך פחד להרגיז או לאבד אהבה. למעשה, היכולת של המתבגר להפריד את עצמו מההורים קשורה ישירות להתפתחות הדימוי העצמי שלו ולתחושת הערך העצמי שלו. אם הפרדה לא מתרחשת בזמן או מתבצעת בצורה לא בריאה, האדם עלול למצוא את עצמו לכוד בין נאמנות להורים לבין הרצון להיות הוא עצמו, וכתוצאה מכך לחוות קונפליקט פנימי מתמשך
❗קונפליקטים הם חלק מהתהליך.
כאשר מתבגרים מחפשים את דרכם, קונפליקטים עם ההורים הם כמעט בלתי נמנעים. זהו שלב שבו הם בוחנים את הערכים שלמדו בבית, מנסים להגדיר את עצמם מחדש ולעיתים קרובות עושים זאת דרך עימותים. המתבגר עלול להרים קול, לטרוק דלת, או לסרב לשתף פעולה, לא כי הוא “רוצה להרוס” אלא כי הוא מחפש את הגבולות שלו. גם עבור ההורים מדובר בתהליך מאתגר, כי הילד שהכירו מתחיל להתרחק ולפעול בצורה שלא תמיד מובנת להם. אך למעשה, עצם הקונפליקט הוא עדות לכך שהתהליך הזה מתרחש. הימנעות מוחלטת מקונפליקטים עלולה להעיד על פחד מההורים או על חוסר חיבור רגשי, מה שמוביל לריחוק עמוק יותר בטווח הארוך. עם זאת, כאשר ההורים מצליחים להיות יציבים ובטוחים גם לנוכח התנגדות, להקשיב מבלי לשלול ולתת מקום לעצמאות בלי לפרש זאת כדחייה – המתבגר יוכל לעבור את השלב הזה מתוך תחושת ביטחון ולבסס זהות בריאה יותר.
⁉️איך טיפול CBT יכול לעזור?
בגיל ההתבגרות (ולפעמים גם הרבה אחריו), מתבגרים והוריהם מתמודדים עם דפוסי חשיבה מגבילים שמעצימים את הקונפליקט. לדוגמה:
❗הורה עשוי לחשוב:
– “אם הילד שלי לא מקשיב לי, זה אומר שהוא לא מכבד”
– “אם אני אוותר לו, הוא לא ילמד גבולות.”
– “אם הוא מתפרץ עליי, זה סימן שמשהו לא בסדר איתו או איתי.”
❗מתבגר עשוי לחשוב:
– “אם אני אקשיב להורים שלי, זה אומר שאין לי זהות משלי.”
– “אם אני עושה טעות, זה אומר שאני כישלון.”
– “אם ההורים שלי אומרים לי מה לעשות, זה כי הם לא סומכים עליי ואני חייב להוכיח להם אחרת.”
CBT ❗ עוזר לזהות את המחשבות האלו, לבדוק עד כמה הן באמת נכונות, ולפתח דפוסי חשיבה מאוזנים יותר. במקום לראות ויתור כהפסד, אפשר לראות אותו כהתאמה למציאות. במקום לתפוס מריבה ככישלון, אפשר לראות אותה כהזדמנות ללמידה הדדית. הכלים שהתהליך מספק מאפשרים גם למתבגר וגם להורה להתמודד עם התהליך בצורה רגועה ומודעת יותר, כך שהפרידה תתרחש באופן טבעי ולא תוביל לקרע מיותר.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לזהות דפוסי חשיבה כאלה, להטיל בהם ספק ולשנות אותם. הוא נותן כלים פרקטיים למתבגרים ולהוריהם, כדי לעבור את שלב ההפרדה בצורה מאוזנת יותר, עם פחות סבל ויותר צמיחה.
הפרדה היא שלב בלתי נמנע במסע החיים. ככל שנבין אותה לעומק, כך נוכל לנווט בה נכון יותר – כהורים, כמתבגרים, וכמבוגרים שעדיין מחפשים את דרכם.
❗אניה דסקובסקי פסיכוטרפיסטית CBT
למידע נוסף אתם יכולים ליקבוע איתי פגישת הכרות אונליין\טלפון
בת 20 דקות ללא עלות.
✔️לקבוע: וואטספ 054-927-3334
פגישה פרונטלית בישראל, בראשון לציון, אונליןן ברחבי העולם ב ZOOM
התמחות: דיכאון, מחשבות אובדניות, הפרעות קוגנטיביות, התקפי חרדה, הפרעות פסיכוסומטיות, פוביות, פרפקציוניזם, דייחנות, בדידיות, מצבי לחץ, מחשבות טורדניות.
❗רשימת הספרים המומלצים לקריאה:
- קרונה, א’. (2020). המוח בגיל ההתבגרות: דברים שהורים חייבים לדעת. תל אביב: מודן.
- נתן, ע’. (2018). חיימשלי. תל אביב: ידיעות ספרים.
- כצנלסון, ע’. (2015). דיאלוג עם ילדים. תל אביב: כנרת, זמורה-ביתן.
- אור, ש’. (2010). הורות כמעשה ניסים. תל אביב: מטר.
- רוזנברג, מ’. (2003). תקשורת לא אלימה: שפה לחיים. תל אביב: כתר.
- חן, א’. (2022). מטפלים בדיכאון. תל אביב: הוצאה לאור.
- חן, א’. (2022). מטפלים בפאניקה. תל אביב: הוצאה לאור.
- חן, א’. (2022). מטפלים בחרדה חברתית. תל אביב: הוצאה לאור.
- חן, א’. (2022). מטפלים ב-OCD. תל אביב: הוצאה לאור.
❗רשימת ספרים באנגלית: - Beck, J. S. (2011). Cognitive behavior therapy: Basics and beyond (2nd ed.). Guilford Press.
- Greenberger, D., & Padesky, C. A. (2015). Mind over mood: Change how you feel by changing the way you think (2nd ed.). Guilford Press.
- Leahy, R. L. (2017). The Worry Cure: Seven steps to stop worry from stopping you. Harmony.
- Burns, D. D. (1999). The Feeling Good Handbook. Plume.
- Parenting & Adolescence:
- Siegel, D. J., & Bryson, T. P. (2011). The Whole-Brain Child: 12 revolutionary strategies to nurture your child’s developing mind. Delacorte Press.
- Faber, A., & Mazlish, E. (2012). How to Talk So Kids Will Listen & Listen So Kids Will Talk. Scribner.
- Ginsburg, K. R. (2011). Building resilience in children and teens: Giving kids roots and wings (2nd ed.). American Academy of Pediatrics.
